עיריית חריש פרסמה מכרז תקדימי להפעלת שני מוסדות חינוך על-יסודיים ממלכתיים-דתיים בעיר – הישיבה התיכונית לבנים והאולפנה לבנות. מדובר בצעד ראשון מסוגו בעיר, שבו הרשות המקומית מעבירה את ניהול המוסדות – לרבות האחריות על הצוותים, התקציבים והתחזוקה – לידי רשת חינוך חיצונית שתיבחר במכרז.
למרות הוצאת המוסדות מידי העירייה, גורמי חינוך מדגישים: מדובר בהעברת אחריות – לא בהעברת חזון. כל רשת שתיבחר תידרש לפעול כחלק מהתפיסה החינוכית העירונית "דרך חריש", ותחת עקרונות החינוך המקומי שהתעצבו בעיר בשנים האחרונות.
לדברי סגן ראש העיר שלמה קליין, האחראי על החינוך הממלכתי-דתי בעיר, מדובר במהלך שישפר משמעותית את איכות החינוך בעיר. "זה מביא לטיוב. זה מביא להתמקצעות של המוסדות הקיימים – מה שייתן מענה יותר טוב ויותר הולם לחינוך העל-יסודי, ויהפוך אותו להרבה יותר איכותי".
קליין מסביר כי העירייה, באמצעיה הקיימים, אינה מסוגלת עוד לתת מענה שלם לכלל ההיבטים של הפעלת תיכונים, ועל כן נדרש גוף מקצועי שייכנס לתמונה: "לרשתות יש ערך מוסף משמעותי. הן יודעות להפעיל מוסדות בצורה מקצועית, לגייס משאבים, ללוות צוותים. זה יקל מאוד על הרשות מבחינה תפעולית, וגם יקפיץ את הרמה".
לפחות שלוש רשתות חינוך כבר הביעו עניין להשתתף במכרז, ובמהלך השבוע יתקיים סיור של מועמדים פוטנציאליים בשני המוסדות יחד עם נציגי אגף החינוך במסגרת ההליך המכרזי.
קליין אומר כי במקביל הוא מקיים פגישות עם ועדי ההורים ומנהלי המוסדות, כחלק מהתהליך. "אני קורא לכולם להביע אמון במוסדות החינוך בעיר. נבנים פה מוסדות טובים ואיכותיים. הם מתבססים, הם צומחים. הכנסת הרשתות תקפיץ את הרמה של כל המוסדות, ואני מאמין שהם ייתנו מענה איכותי, תורני וחינוכי מהמעלה הרמה ביותר".
מהלך זה משתלב בעבודת מטה שמובילה סגנית ומ"מ ראש העיר ומחזיקת תיק החינוך, שני גרינברג. העבודה נועדה לבחון מחדש את הנחות היסוד של מערכת החינוך בעיר, תוך ניסיון למצות את המשאבים לטובת התושבים והתלמידים, ובשיתוף רשתות חינוך ומומחים מקצועיים. לדברי גרינברג, היתרונות של המהלך טמונים בגישה ישירה של תקציבים למוסדות, במעטפת הפדגוגית שמספקות רשתות מקצועיות, ובאפשרות לרשת את המורים בתמיכה וליווי שוטפים – כלים שאין בידי רשות מקומית להעניק באופן קבוע.
נוסף לכך, הציבור הדתי-לאומי בעיר הביע במשך שנים את רצונו לראות רשתות מוכרות נכנסות לניהול בתי הספר העל-יסודיים, מתוך תחושת אמון גבוהה יותר במותגים חינוכיים בעלי שם ארצי. יחד עם זאת, המכרז קובע במפורש כי הרשת שתיבחר תצטרך לאמץ את עקרונות הדרך העירונית ולפעול בשיתוף פעולה עם אגף החינוך בעירייה.
ומה עם החינוך הממלכתי?
נכון לשלב זה, אין תוכניות להחיל מודל דומה גם בבתי הספר הממלכתיים העל-יסודיים בעיר, "נעימת הלב" ו"אתגרי העתיד". לדברי גרינברג, הנושא עדיין נבחן אך לא נמצאה בשלות ציבורית או מערכתית דומה. בציבור הממלכתי, כך עולה מהשיח, אין דרישה ברורה לרשת חיצונית – והדיון יימשך בהמשך הדרך.
רוצים לדעת ראשונים את מה שחשוב באמת?
הצטרפו עכשיו לקבוצת העדכונים של חריש היום:
https://chat.whatsapp.com/C7P0KwwjLwzF3oftMMXttR
